© 2023 by Name of Site. Proudly created with Wix.com

בית נאמן 4

מאת זאב קרומבי

באדיבות שבועון בית משיח

כמו בתחומי חיים רבים, גם בתחום הנישואים הרבי לימד אותנו לראות אותם מנקודת מבט נעלית ומרוממת, כפי שהרבי כותב אחד ממכתביו: "יש לזכור, שחתונה אינה רק התחלה של שותפות, אלא התחלה של אחדות, כששני חלקים הופכים לאחד ממש, ומתאחדים לחיים "בניין עדי-עד", כנוסח ברכת הנישואין". התפיסה הזו שונה מהותית מתפיסת הנישואים המקובלת בעולם המערבי הרואה בנישואים סוג של שותפות ששני בני אדם יוצרים במטרה שכל אחד ירוויח ממנה, ובמילא לכל אחד יש את "הזכות המלאה" לתבוע מהשני את "המגיע לו".

תביעה מבן או בת הזוג לגבי "מה שמגיע לי" היא תופעה מאד נפוצה. התביעות האלו הן הגורם לרוב העימותים בין בני זוג, ויש להן מחיר יקר. כאשר אחד מבני הזוג תובע מהשני פעם אחר פעם עלול להתפתח ביניהם דפוס התנהגות שנקרא "תובענות/הימנעות" (Demand/Withdraw). דפוס ההתנהגות הזה מתחיל בכך שאחד מבני הזוג בא בתביעות מבן או בת הזוג שלו. התביעה מלווה לרוב גם בטענות וביקורת על התנהגותו של בן הזוג, תלונות על בן הזוג, דרישות כלפיו, והעמדת תנאים. איך יגיב בן או בת הזוג על התביעות האלו? לרוב התביעות האלו רק יגרמו לו או לה להתכנס בתוך עצמו כדי להגן על עצמו, מצב שמכונה "השתבללות". כך נוצר מעגל לא הרסני שבו אחד מבני הזוג נהיה יותר ויותר תובעני, ואילו השני רק מתרחק יותר ויותר. זה מעגל שלא קל לצאת ממנו. לפעמים המעגל הזה מוביל לכך ששני בני הזוג מתייאשים, ולאט לאט הם מאבדים את הטעם והתקווה בנישואים. מחקרים מצאו שב 60% מהזוגות בעיקר האישה היא התובענית, ב 30% מהזוגות בעיקר הבעל הוא התובעני, ואילו ב 10% מהזוגות שניהם תובעניים. מחקרים שנערכו על זוגות בעלי דפוס ההתנהגות הזה מצאו שלזוגות האלו יש הרבה יותר עימותים ביניהם, והם בעלי סיכוי הרבה יותר גדול להתגרש. כמובן, שזה לא אומר שכל זוג שיש אצלו כזה דפוס התנהגות יגיע ח"ו לגירושין. כמעט בכל מערכת יחסים נישואים יש לפעמים דפוס התנהלות של תובענית/נמנעת. השאלה היא, עד כמה דפוס זה שכיח בין בני הזוג. ככל שהדפוס הזה יותר שכיח, כך גדלה הסכנה לשלימות הנישואין. 

איך אפשר למנוע את הדפוס ההרסני של "תובענות/הימנעות"? רוב בני האדם מוכנים לעזור כאשר מבקשים מהם, אולם מגיבים בהתנגדות כאשר תובעים מהם את העזרה. מה ההבדל בין תביעה לבקשה? כאשר אחד מבני הזוג פונה אל בן או בת הזוג ומבקש משהו ומשאיר לשיקול דעתו האם להיענות לבקשה, או לא, זו בקשה. כאשר בן או בת הזוג מציג את הדברים באופן שלא מאפשר לבן או בת הזוג להחליט מה מתאים לה או לה, זו תביעה. ההבדל בין בקשה לתביעה אינו במילים בהן משתמשים, אלא בעיקר בטון בו נאמרים הדברים. דרישות מנסות לכפות על השני משהו בלי לתת לו להחליט אם זה אמנם מתאים לו. לעומת זאת, כאשר אנו מבקשים משהו, אנו אמנם מסתכנים בכך שנענה בשלילה, אולם אם התשובה תהיה חיובית, היא תעשה בצורה שמחה וידידותית. יש פעמים שאין מנוס מלבוא בתביעות לבן או בת הזוג, אולם תמיד עדיף לבקש, עד כמה שהדבר אפשרי, ולקוות שבן או בת הזוג יענו בחיוב. יחסי נישואים טובים מבוססים על רצון טוב ולא תפיסה שהשני חייב לנו. אחד המשפיעים נהג להגיד לגברים שבורא עולם אמר לחווה "והוא ימשול בך", אבל הוא לא אמר לאדם "אתה תמשול בה". באותו אופן הוא נהג להגיד לנשים שבורא עולם אמר לאברהם: "כל אשר תאמר לך שרה שמע בקולה" אבל לא אמר לשרה שעליה להגיד לאברהם מה לעשות.

הגישה של "מגיע לי", "חייבים לי", "זכותי", וכד' לא תורמת לחיינו, אלא רק הופכת אותנו ליותר קרובניים ולא מרוצים מחיינו. לעומת זאת, גישה של הודיה ואסירות תודה תתרום מאד ליחסי נישואים טובים ומספקים, ולחיים טובים בכלל. אפשר ללמוד מפסוקי התפילה הרבים אשר מדגישים את התודה וההודיה שלנו לבורא עולם על כל מה שהוא ברחמיו ובחסדיו העניק לנו. שום דבר ממה שבורא עולם נותן לנו אינו מובן מאיליו. המשפט הראשון שיהודי אומר בקומו בבוקר עוסק בהודיה לשם על חסדיו, ורצוי שהגישה הזו של תודה והודיה תמשך כל היום, וכל יום. ככל שנפנים יותר שאף אחד לא חייב לנו שום דבר, ושעלינו להיות אסירי תודה על כל מה שיש לנו, כך נחיה חיים יותר מלאים, עשירים ומשמעותיים.

 

________

זאב קרומבי הינו מטפל זוגי, ודוקטורנט בתחום הטיפול הזוגי באוניברסיטת חיפה. להערות ושאלות: zeev@crombie.com  

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now